#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות בשופר?	"1) מצוה מן המובחר באיל זכר שהוא זכר לאילו של יצחק [והוא מהדרין מן המהדרין (ט""ז ס""ק א')] (שו""ע, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')<br>2) לכתחילה יוצא בכל מיני כפופים, ויש מעלה בכבשה נקבה [והערוה""ש (סעי' א') כתב דליכא קרניים לנקבה], ואח""כ יש מעלה בתיש ועז יותר מיעל שהם מיני שה ואיכא זכר קצת לעקידת יצחק (ט""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק ב' וס""ק ד')<br>3) בדיעבד יוצא בשופר פשוט<br>4) של פרה ושור [ובופלה (יעב""ץ ח""א סי' נ', שע""ת ס""ק ג')] פסולים משום דאקרי קרן, ורוב חיות [כגון צבי וראם] פסולים משום שהם עצם אחד ואינם חלולים [ואפי' אם ליכא שופר אחר אין לתקוע בהם (מטה אפרים, מ""ב ס""ק ז')]<br>ע""ע בערוה""ש (סעי' ג') דמחמיר כהרמב""ם דאינו יוצא רק בשל איל כפוף שיש לנו להחמיר באיסורי תורה."	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, של איל פשוט או משאר מינים כפופים?	"כפוף עדיף דזהו תקנת חכמים משא""כ של איל הוי רק מנהג ישראל זכר לעקידה, ומ""מ ראוי להוסיף עד שליש להשיג איל כפוף דזהו בכלל הידור מצוה עד שליש (ב""ח, מ""ב ס""ק ה') [ואע""פ דהרבה ראשונים ס""ל דמותר לכתחילה בשאר מיני כפוף מ""מ יש לצרף שיטת הרמב""ם דס""ל דאיל לעיכובא (שעה""צ ס""ק ט')], ועי' בערוה""ש (סעי' א' - ב') דכתב דכל שופר של איל הוי כפוף עכ""פ רובן"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה טמאה?	"מבואר מגמ' שבת (כ""ח) דלפי ר' אלעזר לא הוכשרו למלאכת שמים אלא של בהמה טהורה, אבל לרבא ליכא הוכחה ולפיכך מסתפק הר""ן אם מותר לתקוע בשופר של בהמה טמאה, והרמ""א הכריע להחמיר, וביאר המג""א (ס""ק ג') דאיתקיש כל התורה לתפילין כדאמרינן בקידושין (ל""ה ע""א) ולפיכך צריך להיות מן המותר בפיך [אבל אין זה ברור דדלמא דוקא תשמישי קדושה צריכים להיות מן המותר בפיך ולא תשמישי מצוה דעלמא (שעה""צ ס""ק י""ד), וכ""כ הפמ""ג (סי' ל""ב מש""ז ס""ק כ""ח) דמותר להשתמש במשי בציצית שהוא רק תשמישי מצוה ולא ילפינן מתפילין, ורק בשופר מסתפקין מפני שהוא לזכרון וכבפנים דמי]. להלכה, כתב המ""ב (ס""ק ח') דלכתחילה בודאי יש להחמיר אבל אם אין לו שופר אחר יש לתקוע שופר של בהמה טמאה בלא ברכה, ואח""כ כשיזדמן לו שופר כשר יש לתקוע עוד הפעם בלא ברכה [ור""י באק מייעץ להתנות כשתוקע בשל טמאה שאינו מכוין לשם מצוה אם ישיג שופר כשר ואז יכול לתקוע בברכה], וביו""ט שני הפמ""ג (א""א ס""ק ג') מצדד להקל בשופר של טמאה משום ספק דרבנן לקולא {ויש לעיין לפי מש""כ למעלה דבספיקא דדינא לא מקלינן ביו""ט שני}"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך שייך שופר של בהמה טמאה, הרי תנן בנדה כל שיש לו קרניים יש לו טלפיים?	"1) תי' הבאר הגולה כגון דנולד בהמה טהורה מבהמה טמאה [נדמה]<br>2) המג""א (ס""ק ג', ע""פ מחה""ש) תי' דלפי הריב""ם בתוס' (חולין נ""ט ע""א) דוקא לר' דוסא כל שיש לו קרניים יש לו טלפיים אבל לרבנן בקרניים לחוד יכול להיות טמאה עד שיש בה גם טלפיים, וממילא לרבנן שפיר מצי לאשכח שופר של טמאה, והר""ן לא הביא אלא מהלך דריב""ם<br>3) החו""י (סי' כ', וכן הובא במקור חיים) תי' דקרניים אין לו אבל קרן אחת יש לו<br>4) הערוה""ש (סעי' ו') הביא הרמב""ם דסימנים אלו רק לחיה אבל לבהמה יכול להיות גם בטמאה קרניים"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעשות דפנות הסוכה מבהמה טמאה?	"תי' הערוה""ש (סעי' ו') דהכלל דבעי בהמה טהורה הוא דוקא במצוה דבעי בעל חי אבל דופן הסוכה כשר אפי' באבנים וממילא פשוט דכשר גם בבהמה טמאה {ולפי מש""כ למעלה דתשמישי מצוה א""צ מן המותר בפיך לק""מ}"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשופר מנבילה וטריפה?	"כשר (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח') [וכמ""ש בשבת (ק""ח ע""א) דסגי במין טהורה]"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תיש אינו אסור משום דאקרי קרן [והצפיר קרן חזות בין עיניו (דניאל ח,ה)] ולא שופר?	"תי' הב""י בשם הר""ן דאקרי נמי שופר דהוא בכלל כבש א""נ רק נקרא קרן במראה נבואה"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה תוקעין בתענית?	"לתנא דמתני' זכרים כפופים, לר' לוי פשוט [כדי לחלק בין תענית לר""ה (רשב""א)], ולהלכה, אע""פ שיש מקפידין שיהיה פשוט כר' לוי מ""מ השעה""צ (ס""ק א') ס""ל דא""צ להקפיד"	סימן תקפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יוצא בשופר גזול ולא בלולב גזול?	"1) הירושלמי פי' דכתיב לכם אצל לולב משא""כ בשופר לא כתיב לכם אצל עשיית שופר (ב""י, ט""ז ס""ק ב')<br>2) הרמב""ם תי' דלולב הוא בגוף החפץ משא""כ שופר המצוה הוא בקול וא""צ ליגע בשופר קול ואין גזילה בקול (ב""י, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט')"	סימן תקפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא בכל שופר הגזול?	"בירושלמי אשכחן מח' אמוראים, ר' חייא סבר דיוצא בכל אופן ור' הושעיה סבר דאם גזל שופר משופה אינו יוצא אבל אם גזל שופר ואח""כ שיפהו יוצא דקנהו בשינוי, וה""ה דפליגי אם יוצא בשופר של ע""ז ועיר הנדחת. פסק האור זרוע כי היכי דפסק הבבלי דאינו יוצא בשל ע""ז ועיר הנדחת ה""ה דאינו יוצא בשל גזול, אכן הרבה ראשונים חולקים על האור זרוע ומקילין בשופר גזול, וביאר הב""י דאע""פ דקיי""ל כר' הושעיה לגבי שופר של ע""ז ועיר הנדחת לאו מטעמיה דאילו טעמא דר' הושעיה הוי משום איסור הנאה ואנן פסלינן משום כתותי מכתת שיעוריה ואין זה סברא לפסול גזול, והב""י מסיים דאפשר אפי' ר' חייא מודה דאינו יוצא מחמת כתותי מכתת שיעורא. להלכה, המחבר סותם דיוצא בשופר גזול [משמע אפי' אם גזל שופר משופה]"	סימן תקפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה ליטול 1) שופר גזול 2) שופר של חבירו שלא ברשותו?	"1) לא, לא מיבעיא לפי רוב אחרונים דאינו יכול לברך עליו אפי' אחר יאוש ושינוי רשות דאין זה מברך אלא מנעץ פשוט דאינו לכתחילה, אלא אפי' להפר""ח דס""ל דיכול לברך עליו [דאין בקול דבר גזול] מ""מ מודה דאינו לכתחילה דאוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט', שעה""צ ס""ק י""ט) {ונראה דאפי' להטהרת השולחן שהשומע יכול לברך על שופר גזול אפ""ה אינו לכתחילה כמ""ש השעה""צ הנ""ל}, ועי' בשע""ת (ס""ס תרצ""א) דאם הנגזל בביהכ""נ יכול לברך עליו כיון דלדידיה אינו גזול והוא מכוין לצאת בברכה אין כאן בוצע ברך כלל 2) כן שיכול לברך עליו דניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה ומותר לתקוע אפי' מאה קולות [כיון שנהגו כן] אע""פ שנתקלקל קצת וכמ""ש בסי' י""ד, ולא חיישינן שיתקע יותר דלמה יתקע יותר מכדי חיובו [והוסיף רע""א דבאמת אסור לתקוע יותר מכדי חיובו וכמ""ש לקמן סי' תקצ""ו] (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט'), ומותר לתקוע אף לנשים וקטנים שהגיעו לחינוך (כן מבואר מאג""מ או""ח ח""ב סי' ק""ו), והוסיף הקובץ הלכות (פ""י הע' י') דיש להתיר אפי' להתלמד דלא ראינו שופרות מתקלקלין ע""י ריבוי תקיעות [דלא כחיי""א], ומ""מ אסור להוציאו לבית אחר (שעה""צ ס""ק כ') {ואע""פ שהפסק""ת (הע' 6) מסתפק בזה""ז, פשוט להקובץ הלכות דמותר}"	סימן תקפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל שופר של חבירו 1) שלא ברשות 2) ברשות, ונסדק?	"1) [כגון שלא נתן לו רשות בפירוש] פשוט דחייב לניזקין דהוי שואל שלא מדעת (שע""ת ס""ק ד') 2) [כגון שיש לו רשות בהדיא או סתמא ניחא ליה] פטור משום מתה מחמת מלאכה (הלכות קטנות ח""א סי' ע""ט, באה""ט ס""ק ד', שע""ת ס""ק ד', קובץ הלכות פ""י סעי' י') [אמנם, לגבי הסברא דניחא ליה לאיניש וכו' כתבו תוס' בב""ק (י' ע""א) בשם רבינו עזריאל דחייב לשלם להיזק, וביאר היש""ש (סי' כ""ח) דאע""פ דאין אדם מקפיד על כך מ""מ אינו רוצה לפטרו כלל וחייב אפי' למתה מחמת מלאכה, אבל להלכה לא קיי""ל כוותיה (ר""י באק)]"	סימן תקפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצא אותה תקיעה שנסדק בה באמצע?	"אם שתק בודאי יצא, ואם סיים בתקיעה לפי הבבלי יצא ולפי הירושלמי לא יצא (שע""ת ס""ק ד')"	סימן תקפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יוצא בשופר של ע""ז של עכו""ם (קודם ביטול/אחר ביטול)?"	"תוס' (חולין פ""ט ע""א) ס""ל דקודם ביטול חזי לביטול ולפיכך יוצא בדיעבד משום דמאיס [ואינו נהנה מאיסורי הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו (מ""ב ס""ק י""ד) {ומכאן הוכיח רשז""א דאלמלא הטעם דמאוס יהא מותר לכתחילה לעשות מצוה באיסורי הנאה, ודלא כהגהות משנה למלך (הל' אישות פ""ה ה""א)], ולאחר ביטול יוצא לכתחילה אבל יש איבעיא דלא איפשיטא בע""ז (מ""ז ע""א) אם הוא מאוס, לר""ת קודם ביטול אינו יוצא דכתותי מכתת שיעורא, ולאחר ביטול יצא בדיעבד דהוי מאוס וכמ""ש בע""ז (מ""ז ע""א). להלכה, המחבר פסק כתוס' דקודם ביטול יוצא בדיעבד אבל אינו לכתחילה [ואם אין לו שופר אחר מותר לתקוע בו וגם אפשר שיכול לברך עליו (מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק ל""ג)], והוסיף המ""ב (ס""ק י""ג) דאפי' אחר ביטול אינו פשוט כ""כ דהוא לכתחילה דהוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ' ע""ז (מ""ז ע""א) אם הוא מאוס, אבל יש ראשונים דס""ל דהוא לכתחילה (שעה""צ ס""ק כ""ו), אכן הרמ""א הביא מרדכי דחושש לשיטת ר""ת דקודם ביטול אינו יוצא כלל, ואפי' אחר ביטול לא מהני אלא אם בטלו קודם יו""ט אבל אם בטלו ביו""ט יש עוד איבעיא דלא איפשיטא בע""ז (שם) אם יש דיחוי אצל מצות [מרש""י משמע דצריך לבטלו מערב ר""ה, ותמה הערול""נ יהא סגי לבטלו קודם עלות השחר, ותי' דקאי כמ""ד לילה לאו מחוסר זמן, והביה""ל (ד""ה אלא) מסיים וצ""ע, והערוה""ש (סעי' י""א) ס""ל דסגי לבטלו קודם עלות השחר], אבל המ""ב (ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק ל""ג) כתב דקיי""ל כדעה ראשונה ואם אין לו שופר אחר יכול לתקוע אפי' קודם ביטול וגם יכול לברך עליו, ואם ימצא שופר כשר אח""כ יש לתקוע אותו בלא ברכה לצאת ידי ר""ת {ואפשר דביום ב' א""צ להחמיר בזה וכמ""ש בבהמה טמאה} [אבל אין לעבור על שום שבות דשבות כגון להביאו מחוץ לתחום ע""י עכו""ם בשביל זה (שעה""צ ס""ק ל""ד)] "	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשופר של ישראל?	"אין לה ביטול עולמית וצריך לשורפה או להשליכה לים המלח והוי כתותי מכתת שיעורא ופסול (שו""ע, מ""ב ס""ק י""א) {וש""מ דאע""פ שהן מן הנקברין מותר לשורפו, וכן הוא מפורש בפסוק, ועי' תוס' תמורה (ל""ג ע""ב)}, וכגון שעבדו לשופר (מ""ב ס""ק י') [אבל אם עבדו האיל אין בעלי חיים נאסרין אלא שהם מאיסי (מג""א ס""ק ו', ערוה""ש סעי' י""א)]"	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הישראל מגביה שופר של עכו""ם?"	"כתב המחבר דצריך ליזהר לכוין שלא לזכות בו [והביה""ל (סד""ה והוא) מסתפק אם צריך לכוון בפירוש שלא לזכות או סגי בסתם דעת], ולפי הב""ח זהו דוקא כשמגביה מן ההפקר [או מאבידה (ביה""ל ד""ה והוא)] אבל כשהוא נוטלו ממנו עדיין נקרא של עכו""ם וא""צ לכוין שלא לזכותו, אכן המג""א (ס""ק ה') השיג עליו דעדיין יש עליו חיוב אחריות ומקרי שלו ולפיכך לעולם צריך לכוין שלא לזכות בו [ואע""פ שנקרא גזלן אפי' אם אינו מכוין לזכות בו מ""מ אין דין שומרים אלא בישראל (דגול מרבבה) [ועי' במ""ב לעיל (סי' ת""מ ס""ק ב') דאם מדיני המלכות צריך לשמור החפץ אסור], ועוד כתב השעה""צ (ס""ק כ""ה) דלא נחשב שלו לענין זה, ובזה מיישב נמי כשהוא שואל השופר ממנו לא מקרי שלו], והביה""ל (ד""ה והוא) אינו מכריע בין הב""ח והמג""א"	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשופר של משמשיה?	"[כגון שתקע בפני הע""ז (מ""ב ס""ק י')] המחבר מחמיר אפי' במשמשיה אם זכה בה ישראל, אבל רע""א הביא דמבואר בשו""ע ביו""ד (סי' קמ""ו סעי' ב') דמהני בה ביטול, והמ""ב (ס""ק ט""ז) אינו מכריע ביניהם ,אבל בשעה""צ (ס""ק ל') משמע דנוטה להקל דהוי רק איסור דרבנן כיון שלא עבדה בה ישראל"	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מכר ע""ז ובאותו דמים לקח שופר?"	"כתב השע""ת (ס""ק ה') בשם הנוב""י דאין תוקעין בה, אבל אם משך הע""ז תחילה ואח""כ נתן המעות יכול להקל דהוי חליפי חליפים"	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן מצות ליהנות ניתנו מפני קבלת שכר דמצות?	"1) תי' הריטב""א (ר""ה כ""ח) דאינו נהנה בהעשיית מצוה ממש אלא שהמעשה גורם לו טובה<br>2) החת""ס (סוכה ל""א ע""ב) תי' דהחושב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה (שבת ס""ג ע""א) וא""כ אפי' אם אינו מקיים המצוה מפני שהוא של ע""ז יקיים שכר וא""כ אינו נהנה במה שהוא מקיים המצוה באיסורי הנאה"	סימן תקפו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתקרובות של ע""ז?"	אין לה בטלה עולמית ופסול דכתותי מכתת שיעוריה	סימן תקפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דתקרובות בשופר?	"כגון שהקריבו הבהמה דאילו הקריבו השופר אינו נאסר אלא אם עבדה כעין פנים (מ""ב ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק ל""ו) {ומה שכתב השעה""צ אם עבודתה בכך לכאורה צ""ע דמבואר בע""ז (נ""א ע""א) דתלוי בעבודה כעין פנים, ואמנם הריטב""א בר""ה (כ""ח ע""א) לא הזכיר פרט זה}"	סימן תקפו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המודר הנאה מחבירו, האם יכול 1) לתקוע 2) לשמוע קול שופרו?	"1) כתב הכל בו דהוא עצמו לא יתקע דהרבה בני אדם נהנין כשהן עצמן תוקעין [משמע דבעלמא אמרינן מצות לאו ליהנות ניתנו אפי' במצות דרבנן כדעת הר""ן ולא כרז""ה (מ""ב דרשו)], והט""ז (ס""ק ד') משמע דאסור אפי' בשעת הדחק, אכן המג""א (ס""ק ז' ע""פ מחה""ש) מקיל בשעת הדחק כשליכא אחר דיכול לסמוך על הפוסקים דמקילין לו לתקוע תקיעה של מצוה, וכן נקט המ""ב (ס""ק כ""ב) אלא שהביא ממטה אפרים (סעי' ז') דאין לתקוע יותר מי' קולות תשר""ת תש""ת תר""ת לצאת ידי חובתו מן התורה [ודוחק לומר דס""ל כרב האי גאון דמן התורה יוצא בכל קולות, אלא י""ל ע""פ הכה""ח (ס""ק מ') דכוונתו י' קולות למלכיות זכרונות ושופרות וסה""כ ל' קולות], וע""ע בשעה""צ (ס""ק ל""ח) דהביא הכפות תמרים דמקיל אפי' לכתחילה אם מרגיש בטבעו שאינו נהנה מתקיעתו 2) מותר לשמוע מאחר דהרי מצות לאו ליהנות ניתנו"	סימן תקפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר 1) קונם השופר לתקיעתו עלי 2) קונם שופר עלי 3) קונם תקיעה עלי 4) קונם תקיעת שופר עלי 5) קונם שופר של פלוני לתקיעתו עלי 6) שבועה שלא אשמע לקול שופר, מה דינו?	"1) הוי כנדר אבן לזרוק לים דחל ונדרים חלין לבטל את המצוה (מ""ב ס""ק כ""ג), ואסור לשמוע השופר אפי' מאחר (מ""ב ס""ק כ""ד) 2) הוי כאילו נדר השופר להנאתו ומותר לתקוע תקיעה של מצוה (מ""ב ס""ק כ""ג) 3) כיון שלא הזכיר שם השופר הוי דבר שאין בו ממש ואין איסורו אלא מדרבנן, והבית מאיר ס""ל דעדיין אסור לו לתקוע השופר דאינו יכול לעבור על איסור דרבנן לקיים מצות שופר וכמ""ש (לקמן סעי' כ""א) דאסור להביא שופר מחוץ לתחום, אבל השעה""צ (ס""ק מ') מצדד להקל כשאין לו שופר אחר [וכן דייק הבית מאיר בכל בו] {וצ""ב, ואפשר דיש לחלק דדוקא קודם קיום המצוה אסור לעבור על איסור דרבנן משא""כ בשעת הקיום מצוה מותר לעבור, והקשה ר""י באק מר""ן בנדרים (ט""ו ע""ב) כשאוסר על עצמו הנאת תשמיש האיסור דרבנן מבטל ממנו מצות עונה אע""פ שכפשוטו בבת אחת, ותי' די""ל דהכל בו חולק על הר""ן וס""ל דלא רצו להקל במצות עונה דהיכא דיש איסור אסור לקיים מצות עונה, ולגבי מצות פר""ו אפשר באחרת משא""כ מצות שופר מוטל עליו לקיים מצותו היום, ויש עוד מהלך ע""פ הרש""ש (נדרים ט""ז ע""ב) דדוקא כאן החמירו משום דחל אפי' שלא בשעת עונה וא""כ חל בכולל} 4) יש מח' ראשונים אם הוי דבר שיש בו ממש כיון שהזכיר השופר או הוי דבר שאין ממש ואינו אלא נדר מדרבנן, הר""ן (נדרים ט""ז ע""ב) הביא תוס' דס""ל דחל וכן משמע מתוס' נדרים (ב' ע""א), אבל הר""ן בנדרים (י""ג ע""ב) משמע דלא ס""ל כתוס', אבל ביו""ד סי' רי""ג משמע דקיי""ל כתוס'. ולמעשה ליכא נפק""מ דאפי' אם הוא נדר מדרבנן בעי התרה (מ""ב ס""ק כ""ד) {אבל עדיין יתכן דיש נפק""מ היכא דא""א להתיר נדרו וכמ""ש למעלה דלפי השעה""צ מותר לעבור על נדר דרבנן} 5) חל דהוי דבר שיש בו ממש, ואפי' אם יהיה שבועה חל דאינו לבטל את המצוה דיכול לשמוע לשופר אחר (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק נ') 6) אם רק אסר שופר של מצוה אינו חל דמושבע ועומד מהר סיני הוא, אבל אם כולל שאר תקיעות חל וישתדל להתיר שבועתו (מ""ב ס""ק כ""ד) "	סימן תקפו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קולות כשרים בשופר?	"כל קולות כשרים, ומ""מ חידש הערוה""ש (סעי' י""ג) דקול לחש אינו קול "	סימן תקפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתנה קול תקיעה מקול עב לדק?	"מעיקר הדין כשר (הליכות שלמה, חוט שני, חזו""א, סטייפלר), והא דהחמיר בזה המהרי""ל דיסקין היינו ע""פ הרמב""ן (דרשות פ""ח) דכתב דאין חילוק בין תקיעה לשברים אלא שזה קול פשוט סופו כתחילתו וזה קול שבור כעין המילול (מועדים וזמנים ח""א סי' ה' אות ג'), והא""א מבוטשאטש הביא מחמיו שקול השני יהיה ארוך ומשוך, והוא רק ענין לכתחילה (וכן נוהג הגרי""א פארכהיימער שליטי""א) {ואע""פ דמשמע מהרמב""ן להחמיר מ""מ הוא חולק על רוב ראשונים דס""ל דהחילוק בין תקיעה לשברים הוא באורך הקול ועל כן צריך ליזהר שלא להאריך השברים יותר מדי}"	סימן תקפו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשופר שיש בו נקב אחד שלא סתמו?	"לפי המחבר כשר לכתחילה דכן מפורש בירושלמי, אבל הרמ""א מחמיר לכתחילה כתשובת הרא""ש והכל בו (הובא בב""י) דס""ל דהבבלי חולק על הירושלמי וראוי לסותמו כיון שקולו פגום והוי בכלל הקריבהו נא לפחתך (מג""א ס""ק ח', פמ""ג א""א ס""ק ח', לבוש) [והפמ""ג (מש""ז ס""ק ז' וס""ק ט') מסתפק אם פליגי כשרוב השופר שלם או לא, ומצדד להקל רק אם רוב השופר שלם (ביה""ל ד""ה שאין)], אבל אם אין הנקב מורגש בקול השופר תוקעין בו לכו""ע (מ""ב ס""ק כ""ח, שעה""צ ס""ק נ""ט). אולם, הוסיף השבט הלוי (ח""ח סי' קל""ג אות ד') דנוהגין להחמיר אפי' בנקב כל שהו משום הפסיקתא רבתי (פיסקא מ' ,א') מה שופרו של הקב""ה הוא שלם אף שופר של ר""ה יהא שלם [וע""ע בגר""א (ס""ק י""ט) דביאר הפסיקתא דוקא כשהוא מעכב התקיעה], וכן ראוי לתקן נקב כל דהו [כגון פגימה במקום הנחת הפה] קודם ר""ה כדי שלא יהא נראה פגום (מ""ב ס""ק ל""ז, כה""ח ס""ק נ""ג, קובץ הלכות פ""י הע' ד')"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בו הרבה נקבים?	"כתבו הב""ח ופר""ח אם נקבו רובו של ארכו לצד הפה פסול דרובו ככולו, ואפי' בשופר ארוך בעינן רובו שלם (מ""ב ס""ק כ""ז וס""ק ל""ב, שעה""צ ס""ק נ""ה) [אכן, בביה""ל (ד""ה אע""פ) מתמיה מסברא דפשוט שיהא כשר, וכן מדייק מרא""ש שיהא כשר אפי' אם לא נשאר כשיעור שופר, ומריטב""א משמע דכשר רק אם נשאר כשיעור שופר], אבל אם נקבו רובו של רחבו [דהיינו היקפו] כשר אם נשתייר שיעור שופר עד פיו (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק נ""ו)"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שופר שניקב ונסתם, מהו השיטות בדבר?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-61603e0f1c3bdf20422004f1fb689479b773167b.jpg"">"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הביאור שמעכב את התקיעה?	"פי' הב""י בשם הרא""ם דנשתנה מכמו שהיה [בין קודם הסתימה בין קודם שניקב], וכ""כ המ""ב (ס""ק ל'), ותוס' משמע דכל זמן שנשתנה נחשב שמעכב את התקיעה, אבל הרמב""ן (מלחמות ו' ע""ב, דרשות ר""ה פ""ז) מבואר דס""ל דדוקא אם נחלש הקול שקצת הקול יוצא דרך הנקב אבל אם הוא בחוזק דהוי סתימה יפה [אע""פ שנשתנה] מקרי אינו מעכב את התקיעה {הרמב""ן ס""ל דתלוי בסתימה מעליא וגם ס""ל דתלוי אם קולו חזק או חלוש}, והשעה""צ (ס""ק ס""ה) הביא שהמגיד משנה והב""ח והפר""ח פסקו כהרמב""ן, ומסיים וצ""ע, והביה""ל (ד""ה אלא) משמע דמחמירים כל זמן שנשתנה הקול קצת [אפי' אם אינו חלוש], ויש להוסיף שהמ""ב (ס""ק ל""ו) הביא מריטב""א דכל זמן שמסתפק אם חזר לקול הראשון יש להחמיר משום ספק דאורייתא לחומרא"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סתמו הנקב ועדיין הוא פסול, מה הדין אם נשאר שיעור כשר מפיו עד הנקב?	"הבעל העיטור מקיל כמו נסדק, והטור חולק עליו, וביאר הב""י דהכא פסול משום קול שופר ודבר אחר, והב""י הביא הסמ""ג דמסתפק בדבר, ופסקו הט""ז (ס""ק ט') והשעה""צ (ס""ק ס""ג) לחומרא"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להוציא הסתימה ביו""ט?"	"אם הוא מהודק לא, ואם הוא רפוי כן (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ל""ג), וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ט') דהאיסור הוא מחמת סותר כלי, והליקוטי חבר בן חיים פי' משום מתקן מנא אם היה פסול ע""י הסתימה והשתא מכשירו, וכן מבואר מגמ' סוכה (ל""ג ע""ב) בהדס, וכ""כ המ""ב (שם) דהאיסור הוא תיקון כלי {וש""מ דמותר לעשות נקב בכלי סתם אם אינו מתקנו}"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרא""ש דמכשיר כשחוזר לקול הראשון אפי' אם נסתם בשאינו מינו, מ""ש מציפהו בזהב דפסול אם נשתנה קולו?"	"כן הקשה הרא""ם בב""י {ולכאורה הרא""ש קשה מיניה וביה מ""ש כשחוזרת לקול הראשון להיכא דאינה חוזרת}, ותי' הרא""ם דכיון דחזר הקול לקול הראשון לא מקרי קול הסתימה אלא קול השופר שלם, וביאר הנתיב חיים דכיון דחזר לקול הראשון בטל הסתימה לגבי השופר משא""כ כשאינו חוזר לקול הראשון היינו משום שאינה מהודקת יפה וכן בציפוי זהב אינו בטול לגבי השופר."	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרא""ש, היכא דנשתנה הקול אפי' עם הסתימה, למה פסול הרי הסתימה אינו מוסיף שום קול?"	"תי' הב""י דעדיין נשתנה הקול קצת, אבל אה""נ אם אינה נשתנה מכמות שהיתה קודם הסתימה או הנקב כשר, ועי' בט""ז (ס""ק י')"	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שופר שניקבו, האם עדיף להניחו או לסותמו?	"{אם אינו מרגיש שום שינוי קול כשר אם מניחו [אבל כתב המ""ב (ס""ק ל""ז) דעדיף לתקנו אם נראה פגום], ואם נשתנה קולו אם משער דאם סותמו במינו יחזיר הקול לקול הראשון עדיף לסומתו לקיים החומרא דרמ""א ואם לאו עדיף להניחו כדי שיהא כשר לכו""ע, ומ""מ כתב המנחת פתים דצריך ליזהר שלא יסתום הנקב בידו דאז הוי כסותמו באינו מינו} "	סימן תקפו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסדק לארכו, מה הדין אם נסדק ולא דבקו?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) הרא""ש הביא יש מפרשים דמחמירים בכל שהו [ודוקא כשיש איזה משך (ערוה""ש סעי' ט""ו)] דע""י הרוח וחוזק התקיעה הסדק הולך ומוסיף וכל העומד ליסדק כסדוק דמי (ב""י, מ""ב ס""ק ל""ט) [והוא סברא דרבנן דמדאורייתא לא קיי""ל כר""ש דכל העומד לפדות כפדוי דמי (ערוה""ש שם)]<br>2) המגיד משנה הביא שיטות דס""ל דאינו פסול אלא ברובו [אפי' מצד אחד] משום רובו ככולו [ופסול אפי' אם נשתייר כשיעור תקיעה (ב""י, מג""א ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק ע""ד)]<br>3) הגר""א הביא שיטת רש""י ותוס' ועוד ראשונים דסברי דאינו פסול עד שנסדק כולו אפי' מצד אחד [לרש""י משום דהוי כב' שופרות, לתוס' משום דאין עליו שם שופר]<br>להלכה, המחבר הביא שיטת הרא""ש ומגיד משנה ביש אומרים ויש אומרים [ומבואר מביה""ל (ד""ה וי""א) דיכול לברך על שופר שכשר להמגיד משנה, דדעה זו עיקר (מ""ב ס""ק מ""ג), וכן משמע מכללים דהלכה כי""א בתרא (עי' ביה""ל סי' תרכ""ו), ולפיכך אם תקע בשופר שנסדק מיעוטו אע""פ שראוי להדר לתקוע עוד הפעם משופר שכשר לכו""ע מ""מ אין להקל להביאו ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק ע""ח)], ויש להוסיף דאם רק נסדק בצד הרחב יש עוד סניף להקל דאין חוזק התקיעה גורם שיסדק יותר וא""צ לחזור ולתקוע (שדי חמד בשם שו""ת בית אב, פסק""ת אות ז'), אבל כתב הביה""ל (ד""ה וי""א) דבשעת הדחק שאינו יכול להשיג שופר כשר ע""י עכו""ם יש לסמוך על רש""י ותוס' לתקוע שופר שנסדק רובו אבל לא יברך עליו [ומ""מ אם אח""כ ישיג שופר שכשר לכו""ע תו לא יברך עליו (שעה""צ ס""ק ע""ט)]"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העומק של הסדק כדי שיהיה שאלה?	"צריך להיות סדוק כל עובי השופר עד החלל אע""פ שאינו חסר כלום, ואם לאו כשר בכל אופן (מ""ב ס""ק ל""ח, ערוה""ש סעי' י""ט)"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נסדק, האם מהני לכרוך עליו חוט?	"בודאי לא מהני להכשיר שופר שנסדק רובו או כולו דנפקע ממנו שם שופר (מ""ב ס""ק מ""ח, שעה""צ ס""ק פ""ה) [ואפי' הא""ר מודה בזה (שעה""צ ס""ק פ')], אבל לגבי שיטת הרא""ש דמחמיר אפי' בכל שהו כתב הר""ן בשם הראב""ד דמהני לכרוך עליו חוט כדי שלא יסדק יותר, וכן פסק המחבר, והרמ""א מחמיר כהכל בו דס""ל דהיינו דוקא אם נשתייר כשיעור תקיעה [וביאר הט""ז (ס""ק י""ב) דמיירי כשמעכב התקיעה ואז יש לסמוך על בעל העיטור דס""ל בנקב דכשר אם נשאר כשיעור תקיעה (הגהות רש""ש) אבל אם אינו מעכב התקיעה כשר אפי' אם לא נשאר כשיעור תקיעה], אבל הפר""ח ונהר שלום ס""ל דלעולם א""צ לשייר כשיעור תקיעה דממ""נ, אם נשתנה הקול לא מהני אפי' אם נשאר כשיעור תקיעה, ואם לא נשתנה הקול כשר אפי' אפי' לא נשאר כשיעור תקיעה (מ""ב ס""ק מ""א, שעה""צ ס""ק ע""ב) [ודברי מג""א (ס""ק י""א) צ""ב]"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לדבק הסדק?	"הר""ן בשם רבינו יהונתן ס""ל דלא מהני דבק כלל למונעו מלהתבקע ורק חוט ומשיחה מהני (ב""י), אבל רוב ראשונים ס""ל דמהני כל זמן שלא נסדק כולו, וכן פסקו הטור ושו""ע ומג""א (ס""ק י""ג), והשעה""צ (ס""ק פ""ד) מחמיר לכתחילה אם נסדק רובו [וביאר בביה""ל (ד""ה כשדבקו) דיש לחוש לדעת הרמב""ן דמקרי שלא במינו והשתא לא נשאר רובו ואיכא תרתי לריעותא, ועל כן אם יגיע שופר אחר יחזור ויתקע], ואפי' אם נסדק מיעוטו או כל שהו מסתפק בדעת הא""ר אם יש מקום לחוש לכתחילה לדעת הר""ן [אבל אין לשלוח שופר ע""י עכו""ם בשביל זה], ומיהו אם נשתנה הקול מחמת הדבק בודאי יש להחמיר לכתחילה שלא לתקוע אותו (מ""ב ס""ק מ""ז) {דיש לחוש לשיטת הרמב""ן דדבק הוי כאינו מינו ויש כאן תרתי לריעותא ופסול לכו""ע וכמ""ש לעיל בסעי' ז'}, ועי' בקובץ הלכות (פ""י הע' ה') דמתמיה על השעה""צ דמבואר היטב מדברי הא""ר דיש מקום להחמיר אפי' אם לא נשתנה הקול"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד דובק השופר?	"הרא""ש ס""ל דדובקו ע""י דבק וחשיב כמינו דאינו ניכר כ""כ בין הדבקים [ואם סותם נקב ע""י דבק, הפמ""ג מקיל בנקב קטן מאד דהוי ג""כ כמינו (ביה""ל ד""ה אפילו)], והרמב""ן ס""ל דצריך לדבקו ע""י חימום באור עד שנפשר וחיבר קצותיו אחד אל אחד דדבק לא חשיב כמינו. להלכה, המחבר מקיל כהרא""ש, ואח""כ הביא שיטת הרמב""ן [והרא""ש עצמו ס""ל דאם חממו באור אינו מתדבק יפה ולא מהני, אבל המחבר ס""ל דשניהם מהני (ביה""ל ד""ה כשדבקו)]"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסדק רחב?	"אז ניכר הדבק והוי כאינו מינו, ומ""מ עדיין יש מקום להקל אם נשתייר רובו ולא נשתנה הקול וכמ""ש לעיל (סעי' ז') דבשעת הדחק יש להקל כהרא""ש, והמ""ב (ס""ק מ""ו) מסיים וצ""ע"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נסדק התיומת, האם מהני לדבקו?	"נראה פשוט דאם עדיין כשר מהני שלא יסדק יותר. אבל אם כבר נפסל ורוצה להכשירו ע""י הדבק, נראה דיש צד להתיר דלפי הפוסקים דנסדק ברובו פסול משום רובו ככולו ואין כאן שופר ואפ""ה מבואר דמהני דבק אם לא נסדק כולו, ש""מ דמהני דבק. ואמנם, הקשה הגהות הרש""ש (בסוף הש""ע) הרי קיי""ל דחיבור ע""י אדם לא שמיה חיבור, {ועוד יש להקשות א""כ למה לא מהני אפי' אם נסדק כולו, ותי' הערוה""ש (סעי' י""ט) דבנסדק כולו הוי כשתי שופרות משא""כ ברובו. ולכאורה זהו דוקא לרש""י אבל לתוס' דטעמא משום דאינו שופר וברובו אמרינן רובו כולו, צ""ע} והרש""ש ציין למש""כ באהלות (פ""ב מ""ב) דאשכחן בהרבה דוכתי דחיבור ע""י אדם שמיה חיבור וכמ""ש בעיסה וככר ובגדים דטמאים אע""פ שנתחברה ע""י אדם. {ואפשר לחלק בין דבר שנעשה ע""י אדם לדבר שנעשה מן השמים} ומ""מ מבואר מהא דקיי""ל דמהני דבק אפי' אם נסדק רובו דיכול להכשיר הלולב (ועי' לקמן סי' תרמ""ה סעי' ג'), ועדיין צ""ע בכל זה"	סימן תקפו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסדק לרחבו 1) מיעוטו 2) רובו 3) מחצה?	"1) דינו כנקב, אבל לא חיישינן שיסדק יותר מחמת חוזק התקיעה (מ""ב ס""ק נ') 2) אינו כשר אלא אם נשתייר כשיעור תקיעה [ואפי' אם מעכב את התקיעה {וצ""ב דלפי הרמ""א לעיל (סעי' ז') נקב המעכב את התקיעה אינו לכתחילה, וי""ל דאין זה נקב ממש דאינו חסר כלום (ר""י באק)}], ולפי רוב ראשונים (רש""י ורמב""ם ור""ן) היינו דוקא לצד הפה [והשאר לא נחשב כהוספה וב' שופרות שמתחילה היה חתיכה אחת (ט""ז ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק נ""א) {אבל אם לא נשאר לצד הפה פסול משום חציצה}], אבל לפי הבעל העיטור ורי""ץ גיאות כשר אפי' אם אינו לצד הפה דמה שנשאר לצד הפה אינו חוצץ דהוי מין במינו, ובשעת הדחק יש לסמוך על שיטה זו (מ""ב ס""ק נ""ו, שעה""צ ס""ק צ""ב) {וכפשוטו בלא ברכה}, וחידש הערוה""ש (סעי' כ""א) דוקא אם לא נשתנה התקיעה 3) דינו כרובו (ערוה""ש סעי' כ')"	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נסדק רובו ולא נשאר כשיעור תקיעה, האם מהני דבק?	"כתב המ""ב (ס""ק נ""ב) דמהני דבק אבל אינו לכתחילה דיש לחוש לשיטת הרמב""ן דס""ל דהוי אינו מינו, וגם יש לחוש להר""ן דס""ל דלא מהני דבק [והקשה מ""ב דרשו הרי טעמו של הר""ן הוי משום שדבק אינו מונעו מלתבקע והכא כשהוא לרחבו אינו בוקע, ותי' ר""י באק דהכא שכבר נסדק רובו סוף להתבקע אע""פ שהוא לרחבו]"	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתכו בסכין?	"אע""פ שיש קצת חסרון מחמת החתיכה מ""מ הוי כניקב דלפי המחבר (סעי' ז') כשר, ודוקא לאורך יש פסול אם נחתך רובו ולא כשנחתך לרחבו (שעה""צ ס""ק פ""ו)"	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור תקיעה?	"הרא""ש ור""ן סברי דשיעורו טפח שהוא ד' גודלין [במקום הרחב שבאצבעות, דהיינו שיעור טפח וכמ""ש בנדה (כ""ו ע""א) (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק נ""ד), ועי' ביד אפרים שבשעת הדחק יש להקל לתקוע בלא ברכה כשיעור קטן (שעה""צ ס""ק פ""ט)] וכשאוחז השופר יראה השופר לכאן ולכאן, והרי""ץ גיאות ס""ל דבעי טפח שוחק. להלכה, הטור והמחבר פסקו כהרא""ש והר""ן, אבל הביה""ל (ד""ה ד' גודלים) הביא הר""ח וכל בו [דהוא קובץ משו""ת ראשונים] ורבינו מנוח דס""ל נמי כרי""ץ גיאות, ומשמע דראוי להחמיר כותייהו."	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שיעורו דאורייתא או דרבנן?	"בודאי השיעור כדי לתקוע הוא שיעור דאורייתא ועל כן שופר של עיר הנדחת פסול מדאורייתא דכתותי מיכתת שיעורא, אבל יש מח' ראשונים אם השיעור כדי שיאחזנו דאורייתא או דרבנן, הרא""ש כתב דצריך שיעור זה כדי שלא יאמרו שלתוך ידו הוא תוקע, משמע דהוא שיעור דרבנן, אבל תוס' (סוכה ז' ע""ב) כתבו שהוא שיעור דאורייתא דבפרק המפלת (נדה כ""ו ע""ב) לא מנו דברים ששיעורים מדרבנן כמו טפח קורה {ולפי הרא""ש י""ל דלא מנו דברים שעקרן דרבנן כמו קורה למבוי אבל שופר עקרן דאורייתא אע""פ ששיעורו דרבנן} (ביה""ל ד""ה ד' גודלים)"	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם גדול?	"כתב הטור דאפ""ה סגי בטפח של אדם בינוני [אע""פ שלא יראה השופר], אבל הריטב""א ס""ל דצריך כטפח דידיה כדי שיראה השופר (ביה""ל ד""ה ד' גודלים) [אבל פשוט דאדם קטן עדיין צריך שופר כשיעור טפח (ריטב""א נדה כ""ו, מ""ב דרשו)]"	סימן תקפו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוסיף על השופר לאחר השיעור תקיעה?	"פסול משום ב' שופרות {ולכאורה אם הוסיף מין אחר הפסול הוא שופר ודבר אחר}, ואפי' אם הוסיף עיגולין על עיגולין ואינו מעכב את התקיעה (מ""ב ס""ק נ""ז) [והב""י הביא מכל בו דמקיל אם הוסיף אחר השיעור תקיעה, ולא קיי""ל כוותיה], וביאר הערוה""ש (סעי' כ""ד) דאע""פ דקיי""ל בכל התורה כולה דדיבוק עושה כאחד מ""מ בב' שופרות על כרחך פסלה רחמנא אפי' ע""י דיבוק דא""א לתקוע בו בלא דיבוק."	סימן תקפו סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשבר השופר ודבק השברים יחדו?	"כתב הקרית חנה (בקובץ מפרשים מכת""י) דאם נשאר כשיעור תקיעה כשר, דאין כאן ב' שופרות אלא שופר אחד {ולכאורה אינו משמע כן ממ""ב (ס""ק ס""ז)}"	סימן תקפו סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשסותם נקב בשופר למה אינו פסול משום הוסיף עליו כל שהו דהוי כב' שופרות?	"תי' הערוה""ש (סעי' כ""ה) כיון שהוא להסתים הנקב מתבטל לעצם השופר ואין על הסתימה שם בפנ""ע"	סימן תקפו סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפכו השופר 1) ככיתונא 2) והרחיב את הקצר וקיצר את הרחב 3) ותקע במקום הרחב 4) רק הרחיב את הקצר או קיצר את הרחב?	"1) ב' דעות בהרא""ש, וקיי""ל דאינו יוצא דכן מבואר מירושלמי ורוב ראשונים 2) אינו יוצא דדרשינן והעברת כדרך שהאיל מעבירו בראשו מחיים 3) אינו יוצא, וסימן לדבר מן המיצר קראתי קה (ר""ן בשם ירושלמי, דרכ""מ ס""ק ד', שו""ע סי' תק""צ סעי' ט', מ""ב סי' תק""צ ס""ק ל""ו) 4) הפמ""ג (מש""ז ס""ק ט""ז) הביא מיום תרועה דאינו יוצא, וכן העלה המנח""י (ח""ח סי' נ""ד). ובכולם הטעם משום דכתיב והעברת דבעי דרך העברתו [ואפי' כשתקע בצד הרחב (מ""ב ס""ק ס""ב)]"	סימן תקפו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה ארוך וקצרו?	"אם הניחו כשיעור תקיעה כשר, ואפי' אם נשתנה קולו (מ""ב ס""ק ס""ג), וחידש הערוה""ש (סעי' כ""ו) דאם חתך כל הרחב פסול דצריך שיהא בו צד קצר וצד רחב."	סימן תקפו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו פסול משום דרך העברתו?	"הפסול אינו אלא כששינה דרך צמיחתו אבל יכול לשנות דרך ברייתו א""נ סגי להיות כדרך תמונתו (ב""י)"	סימן תקפו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גרדו?	"כשר, בין שגרדו מבפנים בין שגרדו מבחוץ, ואפי' אם נשתנה קולו דאינו שינוי מחמת דבר אחר (מ""ב ס""ק ס""ה)"	סימן תקפו סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזכרותו שבשופר?	"אם לא הוציאו [בין מקצתו בין לגמרי (שעה""צ ס""ק ק""ד)] אלא ניקבו כשר לכתחילה דמין במינו אינו חוצץ ואינו כשתי שופרות דהוי דבוק מתחילתו [והערוה""ש (סעי' כ""ז) כתב דיותר מהודר ליטלו משם]. אבל אם הוציאו וניקבו אינו כשר [דבעי חלול כשפופרת (מ""ב ס""ק ס""ח)], ואפי' אם החזירו אינו כשר (פמ""ג א""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק ס""ז) {ולכאורה מכאן ראיה דלא כהקרית חנה דס""ל דאם נשבר והחזירו משופר אחד אינו כשתי שופרות} [וצ""ב דאם מין במינו אינו חוצץ למה אינו יכול להחזירו, ותי' ר""י באק ע""פ הקה""י דבאמת אינו מינו והטעם דאינו חוצץ הוי משום דהוי דרך גדילתו, וכן ראינו ענין זה בזבחים (ק""י ע""א) אם העלה אימורים עם בשר על המזבח אינו חוצץ משום מין במינו אע""פ שבאמת אינו מינו מ""מ הוי דרך גדילתו, וכעין זה מצינו נמי בנדה (כ""א ע""ב), והא דמצינו בזבחים (י""ט ע""א) איבעיא להו אי שערות חוצצים היינו כשהם שלא במקומן, ובזה מיושב דעת הרמב""ם דפסק כרב דבשר אינו חוצץ האימורים כנגד שמואל ור' יוחנן, והיינו מפני שהוא דומה לזכרות שבשופר, ודלא כליקוטי הלכות דמציין לגמ' סוכה ל""ז]"	סימן תקפו סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תניא ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול, שלא במקום הנחת פה כשר, ציפהו זהב מבפנים פסול, מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר (ר""ה כ""ז ע""ב). מהו פירוש הברייתא?"	"1) ר""ן - במקום הנחת פיו היינו מקום חוד הפנימי שהקול נכנס לתוכו [ופסול משום שהקול נכנס להזהב (ט""ז ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ע')], שלא במקום הנחת פה היינו מקום חוד החיצון סמוך לפה, ואותו משהו אין דרך הקול להשתנות ולכך סתמה הברייתא דכשר (ב""י, מ""ב ס""ק ע'), מבחוץ שתלוי אם נשתנה הקול מיירי בכל אורך השופר.<br>2) רא""ש - מקום הנחת פיו היינו כל מקום עובי השופר ופסול משום חציצה בין פיו לשופר [כך פירש הט""ז (ס""ק י""ח), וע""ע בב""י דפי' משום הוספה כל שהו ולפיכך ליכא ראיה מכאן דאסור להרחיק עצמו ולנפח לתוך השופר], שלא במקום הנחת פיו הוא סמוך לאותו מקום ואין דרך להשתנות (וכמ""ש הר""ן) ובחוץ שתלוי אם נשתנה הקול הוא כל אורך השופר (וכמ""ש הר""ן)<br>3) רבינו יונה (בב""י) - שלא במקום הנחת הפה הוא שתי אצבעות סמוך לפה שאין דרכו להשתנות ואפי' אם נשתנה מעט אינו חשוב שינוי {ומשמע דהשיעור הוא ב' אצבעות דזהו חצי שיעור שופר, ואפי' אם השופר ארוך יותר}, ובחוץ שתלוי אם נשתנה הקול היינו בחצי השני לצד הרחב {ואינו מבואר מהו מקום הנחת פה ומשמע כהרא""ש כל עובי השופר}<br>4) רמב""ן (בטור) - מקום הנחת הפה הוא אפי' על אורך השופר אם נתכסה ע""י שפתו והוי חציצה , ואינו מבואר מהו שלא במקום הנחת הפה, ומסתמא הוא סמוך למקום הפה."	סימן תקפו סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בזהב 2) בתולעת, בתוך השופר?	"1) פסול אפי' אם לא נשתנה הקול משום שהקול נכנס על הזהב (שו""ע, מ""ב ס""ק ע') 2) כשר, דאינו מחובר להשופר ואינו נשתנה הקול (ריש""א, מ""ב דרשו)"	סימן תקפו סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדברים 1) בחוץ לשופר 2) בפנים השופר?	"1) {נראה לפרש דבחוץ לשופר אינו פסול אלא אם הוא מחובר לשופר וגם נשתנה הקול, ויש דבר אחד דאע""פ שאינו מחובר לשופר אפ""ה פסול אם נשתנה הקול והיינו ב' שופרות (מג""א ס""ק כ""ב). ולפי""ז כשאוחזו בידו ונשתנה הקול כשר כיון דאינו מחובר לה, והא ראיה דשיעור שופר טפח כדי שיאחזנו, וש""מ שמותר לאחוז כל השופר} 2) {נראה דאינו כשר אלא בתרתי למעליותא, אינו מחובר וגם אינו נשתנה הקול, ולהכי כל זהב שמחובר בפנים פסול אפי' אם לא נשתנה הקול, וגם אם יש בו נקב וכיסהו בידיו ונשתנה הקול פסול דנמצא דידו משנה הקול (מנחת פתים), אבל תולעת שבתוך השופר כשר דאין קולו נשתנה וגם אינו מחובר לה (עם ר""י אנדלמאן), ויש להוסיף דצריך לבאר מהו הדין בנקב שנסתם, האם הוא כבפנים או כבחוץ. ולפי הנ""ל י""ל דבזה גופא נחלקו הרמב""ם והרא""ש, דהרמב""ם ס""ל דדינו כבפנים [שהקול עובר עליו] ולהכי פסול אלא בתרתי למעליותא שאינו משנה הקול והוי מינו, והרא""ש סבר דדינו כבחוץ ולהכי לעולם כשר חוץ מתרתי לריעותא שמשנה הקול וגם אינו מינו, וצ""ע למעשה}"	סימן תקפו סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לצייר ציורים על השופר 1) ע""י צבע 2) ע""י חקיקה?"	"1) לא יעשה ציורים מצבעונים [כמו paint], ובדיעבד אם תקע הריטב""א ס""ל דצריך לחזור ולתקוע משום ספק דאורייתא לחומרא, אבל השבט הלוי (ח""ח סי' קל""ג אות ח') מדייק מלשון המחבר דיצא בדיעבד 2) מותר וכמ""ש בגלדו דאפי' אם ישתנה הקול הוי מחמת עצמו (רמ""א, מ""ב ס""ק ע""ג) {ונראה דה""ה דמותר בדבר שאין בו עובי כלל [כמו marker], וכ""כ קובץ הלכות (פ""י סעי' ז')}, ומ""מ כתב הכה""ח (ס""ק קכ""ב) בשם השלחן גבוה (ס""ק מ""ו) שנוהגין שלא לצייר שום ציור בשופר אפי' בחקוקי"	סימן תקפו סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף זהב על צד העובי?	"בין מצד הקצר בין מצד הרחב פסול משום הוספה כל שהו, אכן לפי הר""ן דס""ל דבצד הקצר כשר אם רק הוסיף שלא במקום הנחת פה כיון שלא הוסיף על כל העובי מסתפק השעה""צ (ס""ק קי""א) אם ה""ה בצד הרחב אם אינו מוסיף על כל העובי אם הוא כשר, ומסיים שהוא דבר חדש וצ""ע"	סימן תקפו סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרחיק השופר ונפח בה?	"לפי הראשונים דהזהב פסול משום חציצה כאן איכא אויר מפסיק ולא יצא [וביאר האב""נ (או""ח סי' תל""ב) דאע""פ שראינו בזבחים (כ""ו ע""א) דאויר אינו חוצץ מ""מ כאן יש דין דצריך ליגע בשופר וכתב הקרית ספר (הל' שופר פ""א) דזה נלמד מוהעברת, ומש""ה זהב נחשב כחציצה אע""פ שמבואר בסוכה (ל""ז) דנוי אינו חוצץ], אבל לפי הר""ן לפי ביאורו של הט""ז (ס""ק י""ח) דקולו נכנס להזהב א""כ לית ליה פסול חציצה ויוצא אם הרחיק ונפח בה, ועל כן יש לו לחזור ולתקוע בלא ברכה (מ""ב ס""ק ע""ו, שעה""צ ס""ק קי""ב)"	סימן תקפו סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנותן שופר לתוך שופר ותקע, מה הדין אם מצד הפה 1) הפנימי עדיף 2) החיצון עדיף?	"1) אם צד הפנימי ג""כ עדיף בצד השני [או לכל הפחות שוה אלא שקשה לצמצם (רמ""א, ט""ז ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק ע""ט)] יצא אם לא נשתנה הקול [ולפי רבינו ירוחם אפי' אם נשתנה הקול כיון שאינו מחובר, ולא קיי""ל כוותיה (ב""י), ואפי' להרא""ש דס""ל לעיל (סעי' ז') דאם נסתם הנקב במינו ונשתייר רובו דכשר אפי' אם נשתנה הקול היינו רק בסתימה בעלמא אבל הכא פסול משום ב' שופרות (מג""א ס""ק כ""ב)], ואם החיצון עדיף מצד השני לא יצא דהוי קול מב' שופרות (מ""ב ס""ק ע""ח) 2) לא יצא בכל אופן דהקול דוחק בין השופרות והוי קול ב' שופרות (מ""ב ס""ק פ""א)"	סימן תקפו סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם אחד תקע ב' שופרות בשני צדדי פיו בבת אחת?	"התשב""ץ (ח""ג סי' ש""ו) הביא מח' רמב""ן וריב""ש, דלפי הרמב""ן לא יצא דאף זה נתמעט מב' שופרות, והריב""ש ס""ל דיצא דכל שופר הוי קול בפנ""ע, והתשב""ץ פסק כהרמב""ן, וכן נקט המ""ב (ס""ק פ""א) דלא יצא, והוסיף הערוה""ש (סעי' כ""ד) דלפי הרמב""ם ג""כ עובר על בל תוסיף [אבל לפי הראב""ד ותוס' (ר""ה ט""ז ע""ב, כ""ח ע""ב) ליכא בל תוסיף אלא במין אחר]"	סימן תקפו סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לעבור על איסור דרבנן כדי לקיים מצות שופר דאורייתא?	"1) איתא בגמ' (ל""ב ע""ב) שופר עשה וחילול יו""ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה, והחכמים השוו דבריהם לשל תורה והעמידו דבריהם בשב ואל תעשה (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק פ""ג) [אבל בעצם התקיעה לא העמידו דבריהם לאסור לתקוע דהעמידו דבריהם דוקא במקום שאפשר לקיים המצוה בלא לעבור על השבות (ריטב""א ר""ה ל""ב ע""ב)]<br>2) ועוד תי' הר""ן דאינו בעידנא (שעה""צ ס""ק קט""ז), אכן המג""א לעיל (סי' תמ""ו ס""ק ב') הביא שבלי הלקט דבעשה דרבים לא בעינן בעידנא והכא מיירי כשתוקע בשביל הציבור (רע""א)"	סימן תקפו סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעבור נהר ע""י ספינה?"	"אסור מדרבנן, ובמקום שא""א בענין אחר החיי""א (כלל קמ""ו סעי' מ""ח ונשמת אדם שם) מקיל לעבור ע""י עכו""ם אם הישראל אינו מסייע כלל כדי לקיים מצות שופר וסוכה דס""ל דהעיקר גזירת שט הוא דוקא כשהוא שט במים ממש ולא כשהוא בספינה, והאיסור לילך בספינה הוא רק משום דמיחזי כשט [ובאמת מצדד להקל אפי' ע""י ישראל לילך בספינה לצורך שופר וסוכה], והמ""ב (ס""ק פ""ה) רק הביא החיי""א דמקיל ע""י עכו""ם, אכן המ""ב לקמן (סי' תרל""ט ס""ק א') הביא שהרבה אחרונים מחמירים {וכן מצינו בשבת (קל""ט ע""ב) דיש היתר להערים ולא לילך בהדיא בספינה [והחיי""א ס""ל דהיינו רק משום מיחזי כשט]} "	סימן תקפו סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך חוץ לתחום למצות שופר?	"אסור לעבור על איסור תחומין [בין לילך חוץ לתחום (רש""י) בין להביא שופר מחוץ לתחום (טור)] דהוי איסור דרבנן"	סימן תקפו סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לצוות לעכו""ם לעבור על איסור דרבנן 1) למצות שופר 2) להשיג שופר של איל?"	"1) כן, ואפי' לתקנו באיסור דרבנן דהוי שבות דשבות במקום מצוה, אבל הפר""ח מפקפק אם בא לתקן השופר משום איסור מוקצה (מ""ב ס""ק פ""ד, שעה""צ ס""ק ק""כ) 2) הדרכ""מ (ס""ק ו') הביא שהמהרי""ל התיר כשגוי הביא שופר של איל באיסור, והמ""ב (ס""ק פ""ו, שעה""צ ס""ק קכ""א) מצדד דה""ה דמותר לצוות לגוי לעבור על איסור דרבנן להביא שופר של איל"	סימן תקפו סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל אם גוי הביא דבר מחוץ לתחום 1) לגבי טלטול 2) לגבי אכילה והנאה 3) לגבי מצות תקיעת שופר?	"1) מותר בטלטול לכל אדם [דחזי לישראל אחר] אבל אסור להוציאו חוץ למחיצותיו [דיר וסהר] 2) אסור למי שהובא בשבילו אבל מותר לישראל אחר 3) הרוקח ס""ל דאסור לתקוע בו, אבל קיי""ל כהגהות אשר""י דמותר לתקוע בו משום מצות לאו ליהנות ניתנו, וגם לא שייך לגזור שמא יאמר לגוי להביאו לו לצאת בו דלא שייך שיעשה מצוה הבאה בעבירה, ומ""מ לכתחילה יתקע ע""י אחר כמ""ש בסעי' ה' (ב""י, פמ""ג א""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק פ""ז, שעה""צ ס""ק קכ""ג - קכ""ד, קכ""ז) [אבל אם ליכא שום מעלה בשופר זה עדיף שלא לתקוע בו לחוש לשיטת הרוקח דמחמיר (שעה""צ ס""ק קכ""ד)]"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החידוש דמותר לתקוע בו, הא כבר אמרנו דמותר אפי' לצוות לעכו""ם להביאו מחוץ לתחום?"	"1) תי' המג""א (ס""ק כ""ד) בשם הלבוש דכאן מיירי חוץ לי""ב מיל דאסור מדאורייתא ואסור לצוה לעכו""ם להביאו ואפ""ה מותר לתקוע בו אם הביאו [והקשה רע""א עדיין יהא מותר מדאורייתא משום מתוך, ועוד הקשה היד אפרים דכמה ראשונים ס""ל דאפי' י""ב מיל אינו דאורייתא, וכתב השעה""צ (ס""ק קכ""ב) דבשעת הדחק אפשר להתיר לגוי להביאו אפי' י""ב מיל] {והא דאמרינן י""ב מיל דאורייתא היינו מחמת הגברא אבל לגבי הכלים מבואר דאינו דאורייתא וכמ""ש לעיל (סי' ת""ד), ועי' מש""כ לעיל תקט""ו}<br>2) היד אפרים תי' דמיירי כשיש לו שופר אחר וא""כ אינו במקום מצוה, ואפ""ה בדיעבד מותר לתקוע בו [כשיש מעלה בשופר זה כגון שהוא של איל]"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שילחו ישראל ביד עכו""ם קודם ר""ה ובא בר""ה ובני העיר לא ידעו זה?"	"בסוף סימן תקט""ו כתב הרמ""א שהם מוקצים, אבל המג""א (שם) ביאר דזהו רק לדעת המחבר דאית ליה מוקצה ביו""ט אבל לפי הרמ""א (סי' תצ""ה) פשוט דליכא מוקצה, ולמעשה הכריע המ""ב כאן (ס""ק פ""ז) דבשעת הדחק יש להקל"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם העכו""ם עשה שופר בר""ה 1) מקרנו 2) מקרן של ישראל?"	"1) אינו נולד דהוי גמרו בידי אדם וכמ""ש בסי' רנ""ב (מג""א ס""ק כ""ה), ואפי' אם עשה בשביל הישראל לא חיישינן שמא יאמר לגוי להדיא דהוי מצוה הבאה בעבירה (שעה""צ ס""ק קכ""ז), וזהו אפי' במלאכה גמורה [דאורייתא] (ערוה""ש סעי' ל""ה) 2) הוי נולד ותלוי במח' לעיל (סי' תצ""ה) אם יש נולד ביו""ט [והנהר שלום ס""ל דאינו נולד דמעיקרא הוי קרן והשתא נמי קרן איקרי (שעה""צ ס""ק קכ""ח)], ובשעת הדחק הכריע המ""ב (ס""ק פ""ח) דמותר לתקוע בין ביו""ט ראשון בין ביו""ט שני, אבל לא יתקע יותר מתקיעות המחויבין {ל' קולות} ומ""מ כל זמן שהשופר בידו יכול לתקוע כל התקיעות כפי המנהג [ועי' מש""כ בסי' ש""ח דזהו רק לשיטת המג""א אבל לשאר אחרונים אין זה היתר אלא בכלי שמלאכתו לאיסור וכדומה], אכן הערוה""ש (סעי' ל""ו) והחזו""א (או""ח סי' מ""ד ס""ק י') מחמירים בשופר של ישראל דהוי מוקצה ואסור לעבור על איסור דרבנן כדי לקיים מצות שופר"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להקל טפי ביו""ט שני?"	"לא (מג""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק פ""ח)"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש מסוכות דמקילין ביו""ט שני?"	"1) תי' המג""א (ס""ק כ""ה, ע""פ היד אפרים) דשאני התם דיש חולו של מועד ויכול לסמוך דאנו בקיאין בקביעי דירחא ויו""ט שני הוי כחול המועד משא""כ בר""ה אין אנו תוקעין אלא משום דהוא ר""ה ואין מקום להקל כלל, ודו""ק.<br>2) הנזירות שמשון תי' דר""ה חמור דכיומא אריכתא דמיא"	סימן תקפו סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה משקין מותרין ליתן בתוך השופר?	"מותר ליתן מים ויין בתוכו כדי לצחצחו דאינו ניכר דמתקנו דאפי' בחול מדיחין כלים (מ""ב ס""ק פ""ט), אבל אסור ליתן מי רגלים בתוכו אפי' בחול מפני כבודו [ולא מהני בזה מחילה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק צ')] דנראה כהמצות בזויות עליו (מ""ב ס""ק צ')"	סימן תקפו סעיף כג		
